02-6586611
*** חברי הנהלת עמותת קוסל ועובדיה מאחלים למנויי המרכזים ולבני משפחותיהם שנה טובה ומתוקה *** ברוכים הבאים לאתר האינטרנט החדש של מרכז עמותת ״קוסל״...
תולדות עמותת ״קוסל״

פעולות חינוך-גופני וספורט התקיימו באוניברסיטה העברית מאז הקמתה בהר-הצופים.
בשנות ה- 30 הוקם מתקן הספורט הראשון – אולם התעמלות על-שם משפחת לוריא מדרום אפריקה, שהיה צמוד לבניין הפקולטה למשפטים, ובו התקיימו שיעורי התעמלות לסטודנטים.

לאחר מלחמת השחרור ב-1948, שגרמה להעברת האוניברסיטה למבנים שונים בירושלים, התקיימו פעולות ספורט בהנחייתה של ועדת ספורט פריטטית, שבה השתתפו אנשי סגל האוניברסיטה ונציגי הסטודנטים.

asaLogoב-1952 אישר סינט האוניברסיטה מערכת שיעורי חינוך-גופני חובה לסטודנטים (שעה אחת בשבוע במשך שנה), ולמטרה זו הוקמה "מזכירות ספורט חובה", ובמקביל פעלה ביוזמת הסתדרות הסטודנטים "ועדת ספורט", שארגנה את פעולות הספורט התחרותי וחוגי ספורט רשות באוניברסיטה. בתקופה זו פעלו כמרכזי התכניות אנשי מקצוע כזאב פלדמן במסגרות החובה, וולטר פרנקל במסגרות הרשות.
ב-1953, ביוזמה של סטודנטים מן האוניברסיטה העברית (בראשם עדין טלבר ועמי ריקליס ז"ל) ובהשתתפות סטודנטים-ספורטאים פעילים נוספים מן האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה, הוקם איגוד ספורט אקדמי (אס"א), שהתרחב במרוצת השנים וכלל אוניברסיטאות ומכללות נוספות.

athleticStadium50בשנות החמישים הופעלו תכניות הספורט השונות במתקנים שכורים, כמו מתקני ספורט וחינוך-גופני של ימק"א ירושלים, הגימנסיה העברית ברחביה והאקדמיה למוסיקה.
ב-1958 נחנך האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי לרגל חגיגות העשור למדינה, שהיה מתקן הספורט הראשון שעמד לרשות האוניברסיטה בקמפוס בגבעת-רם. למתקן זה נוספו אולם הספורט (1964), בריכת השחייה ואולמות סקווש (1968), 5 מגרשי טניס (בין השנים 1968-1958).

בין מפעלי הספורט העיקריים שהוחל בהם בשנות החמישים היה מרוץ מגנס (מ-1951), בתחילה ברחובות ירושלים, ואח"כ סביב קמפוס גבעת-רם, וכיום הינו המרוץ הותיק ביותר בישראל.

כמו כן, התקיימו בשנות החמישים ימי ספורט שנתיים במסגרת ימי הסטודנט, כולל מירוצי פרופסורים, וכן במפגשי ספורט מסורתיים שנתיים בין האוניברסיטה העברית לטכניון בחיפה ולמדרשה לחינוך-גופני בתל-אביב (שהיתה מאוחר יותר למכללה לחינוך-גופני במכון וינגייט). כמו כן, הוחל בהקמת קבוצות ספורט של האוניברסיטה, שפעלו כקבוצות אס"א ירושלים. הקבוצה הראשונה היתה אס"א ירושלים בכדורסל לגברים, ולאחריה הוקמו קבוצות ספורט בענפים מגוונים (עד 35 קבוצות בממוצע לשנה), לגברים ולנשים. הקבוצה שהגיעה להישגים ברמה הגבוהה ביותר היתה קבוצת אס|א ירושלים נשים, שהשתתפה במשך שנים, ועד לאחרונה, בליגה הלאומית לנשים. כמו כן, זכו קבוצות סטודנטים בסיוף בהישגים ניכרים, הן בישראל והן בחו"ל. במרוצת השנים התקיימו מפעלי ספורט שנתיים מסורתיים נוספים, כמו מפעל אס"א הבינלאומי על-שם אריה כהן (ארינק'ה), טורניר כדורסל על-שם בזונסקי, טורניר טניס על-שם סויקה, מפעל ברעלי בסקווש, מפעלי עמיר ופיין בשחייה, וכן נוסף מרוץ על-שם וולטר פרנקל, שביחד עם מרוץ מגנס התקיימו מידי שנה כ"מרוצי האוניברסיטה העברית".

בשנת 1956 החל הלל רסקין לנהל את פעולות החובה שרוכזו במסגרת אגודת הסטודנטים, וב- 1958 פעילות זו הועברה לניהול תחת מסגרת האוניברסיטה, "מזכירות ספורט" מאוחדת, שהפכה ב- 1964 ל"יחידה לחינוך-גופני", וב- 1977 ל"מרכז חינוך-גופני, נופש ופנאי" (מנו"ף). אלה פעלו כיחידות רגילות באוניברסיטה, במסגרת לשכת הרקטור. ב- 1986 הפכו אלה ל"מרכז קוסל לחינוך-גופני, לתרבות הפנאי ולקידום הבריאות", שהחל לפעול כעמותה (מלכ"ר) מייסודה של האוניברסיטה העברית. באותה שנה נפתחה תכנית מסלול לימודים בחינוך-גופני בלימודי המוסמך בבריאות הציבור שבפקולטה לרפואה, שאותה ניהל ובה לימד פרופ' הלל רסקין מיום הקמתה. מאז הקמתה סיימו תכנית זו כ- 100 מוסמכים, שרבים מהם משמשים בעמדות מפתח בתחומי החינוך-הגופני והספורט במשרדי ממשלה, במועצות מקומיות, במרכזים קהילתיים ובמערכת החינוך.

בשנת 2006 שונה שם המרכז ל"עמותת קוסל לחינוך-גופני, לתרבות הפנאי ולקידום הבריאות" מייסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

מערכת שיעורי החובה בחינוך-גופני, בה השתתפו מידי שנה במהלך שנות השבעים כ- 3,000 סטודנטים, וזו אף התרחבה ל- 4 סמסטרים, כולל סמסטר חובה בשחייה, בוטלה ב- 1982, וההשתתפות לסטודנטים הפכה להיות רשות, כולל קורסי רשות מקני נקודות זכות, במסגרת לימודי התואר הראשון בפקולטה למדעי החברה ובפקולטה לחקלאות, המתקיימים עד היום.

 

המרכז הצטיין לאורך כל שנות פעילותו בחדשנות ובהפעלת פעילויות, שנהפכו לאחר מכן לנחלת הציבור הרחב בישראל.

חדר הכושר הראשון בישראל הוקם במרכז הספורט בגבעת רם בשנת 1963, ובמרכזו הוצב גלדיאטור מתוצרת חברת יוניברסל. מכשיר זה היה המתקדם מסוגו בעולם באותה תקופה, ולאחר הצבתו והפעלתו הוא נהפך מקור להשראה ולחיקוי ובעקבותיו הוחל בבניית חדרי כושר נוספים, חלקם עם ציוד מתוצרת ישראל.

בשנת 1979 התקיימה ההפעלה הראשונה בישראל במחול אירובי על-ידי גב' שולה ברקת.

hora80בשנות ה- 80 הוחל לראשונה בהוראה והרקדה של ריקודי עמים בישראל. תחום זה פותח והונהג על-ידי גב' שולה ברקת, ולאחר מכן כחלק מתהליך הפצת התורה התקיימו שני סמינרים שנתיים להכשרת מדריכים למחולות עמים. בוגרי קורסים אלו מהווים עד היום את שלד המורים העיקרי בתחום זה בישראל.

פרוייקט התעמלות לנשים למניעת אוסטיאופורוזיס החל כפרוייקט מחקרי ניסויי בשנת 1982. הפעילות התקיימה במסגרת מחקרה של גב' יהודית אילון, ובהדרכתו של ד"ר אריאל סימקין. לאחר ההצלחה המחקרית, גובשה תורה שלמה אשר מיושמת כיום במרכזי פעילות רבים ברחבי הארץ ומופצת בספר שפורסם על-ידי המרכז.

אולם משוכלל נוסף הוקם בקמפוס האוניברסיטה בהר-הצופים בשנת 1985, כשהציוד נתרם על-שם משפחת וידר מקנדה. באולם זה הוצבו למעלה מ- 40 מכשירי כושר, והוא היה הראשון שייצג תפיסה רחבה של אולם גדול ובו מגוון רחב של מכשירי כושר, הכולל מכונות לפיתוח כושר שרירי, משקולות חופשיים וניצנים ראשונים של ציוד כושר אירובי.

מכון הכושר האירובי הראשון בישראל נפתח במרכז הספורט בגבעת-רם בשנת 1991. המרכז תוכנן ופותח על-ידי קותי מרידן. במרכז זה הוצבו מכשירי הכושר האירובי הראשונים בישראל, ותפיסה חדשנית זו היוותה דרך והובילה את התפתחות וצמיחת תחום זה אשר זכה לחיקוי ולתפוצה רחבה בכל פינות הארץ.

במרוצת השנים נוספו מתקני ספורט ופעילות זמניים בקמפוס הר-הצופים ובקמפוס עין-כרם, בנוסף למרכז מונטור לספורט ולנופש פעיל, הכולל מגרשי ספורט משולבים ו- 10 מגרשי טניס על-שם גילברט. בשנת 2002 נפתח בהר-הצופים מרכז ספורט על-שם משפחת לרנר (ממרילנד ארה"ב). המרכז כולל בריכת שחייה, אולם כדורסל, מרכז כושר ענק, שפרוס על פני שתי קומות וצופה אל הנוף הפתוח של מזרח ירושלים, סטודיו לתנועה, בית-קפה מסעדה ולובי מפואר. כמו כן, הוסב בשנת 2000 האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי על-שם גרוסברג בקמפוס ספרא למתקן אתלטיקה-קלה משוכלל, בשיתוף עם עיריית ירושלים.

בתכניות העמותה, אשר מפעילה את כל פעילויות הספורט בקמפוסים של האוניברסיטה בירושלים, משתתפים מידי שנה משנות ה- 90, למעלה מעשרת אלפים פעילים, בהם מרכיבי קהילת האוניברסיטה (סטודנטים, סגל ועובדים, מסיימים ובני משפחותיהם). רוב השירותים ניתנים לבעלי מנויים במועדוני המרכז, כמועדוני שחייה, כושר, טניס וסקווש, אך שירותים ניתנים גם במסגרת כניסות בודדות.

היכל הכושר במרכז לרנר שנחנך ב 28 מכשירים באפריל 2002 הציג תפיסה עולמית חדשנית לפעילות כושר, אשר במרכזה נבנה מבנה מתומן מעוצב ומתקדם. מסביב לו מוקמו למעלה מ- 40 מכשירי כושר אירוביים המתקדמים בעולם שכללו, בין השאר, מסילות ריצה מתוצרת Technogym, מכשירים אליפטיים מתוצרת Precor, אופניים נמוכות וגבוהות, מכשיר Wave החדשני, מכשיר אופניים ידניים ומכשיר חתירה. בהשלמה לכך, הוצבו למעלה מ- 20 מכשירי כושר שריריים מתוצרת חברת Technogym ומתחם מכשירי Free-Weights ו- Plat-Loaded מתוצרת חברת Hammer.

מבנה הכושר בקרית אדמונד י. ספרא – ב 19 דצמבר 2008 נחנך מבנה הכושר אשר פרוס על פני שתי קומות. בקומת הכניסה ממוקם לובי מרכזי ומלתחות מועדון הבריאות. בקומה השנייה פועל קומפלקס כושר בגודל של 550 מ"ר, אשר כולל ארבעה מתחמי פעילות, אשר פועלים בתפיסה ייחודית, ובהם למעלה מ- 70 מכשירי כושר מהמתקדמים בעולם מתוצרת חברת Technogym. בנוסף מוצעים למנויים: 3 מתחמי פעילות, אזור לגמישות, מתיחות, תרגילי בטן ותרגילי גב, אזור של מכשירי כושר לפיתוח שרירי ואזור של משקלות חופשיים Free Weights.

המבנה חובר אל מבנה בריכת השחייה באמצעות לובי כניסה משותף, והוא מציע למנוייו חוויית פנאי וכושר מהאיכותיות בישראל. המבנה תוכנן על-ידי האדריכל מיקי קורנהאוזר.

שלב ב' במרכז לרנר – ביוני 2009 הושלמה בנייתו, המבנה כולל שתי קומות כושר, אשר פרוסות על פני 870 מ"ר ופונות אל הנוף הפתוח של מזרח ירושלים, קומת מלתחות מפוארות ובנוסף, קומת מרתף אשר משמשת כמרכז לרפואת ספורט ולקידום הבריאות.
המבנה תוכנן על-ידי האדריכל משה גיל.

בשנת 2010 חודשה בריכת השחייה בקרית ספרא לאחר כ 50 שנות הפעלה.

בשנת 2013 בוצעו עבודות יסודיות לחידוש מלתחות בריכת השחייה.

מרכז הספורט והנופש עבר לניהול עמותת קוסל בשנת 2011 בהתאם להנחיות הנהלת האוניברסיטה העברית. במסגרת זו בוצעו במרכז עבודות חידוש של בריכת השחיה, ציוד הכושר האירובי חודש, בריכת השחייה קורתה כך שהיא פועלת 12 חודשים בשנה.

תחרויות הגמר משחקי מכביית הנוער – יולי 2012 – בהשתתפות 1,500 משתתפים מצפון אמריקה. בסיום התחרויות והחלקים הטקסיים התקיים מופע סיום מרהיב באמפיתאטרון בקרית ספרא.

משחקי המכבייה ה-17 – התקיימו ביולי 2013 במרכזי הספורט בקרית ספרא ובמרכז לרנר בהר-הצופים. במסגרת התחרויות התקיימו משחקי הכדורסל לבנים ולבנות ומשחקי הכדורגל, כולל משחקי הגמר לבנים ולבנות.

אליפות אירופה בסיוף לנוער – פברואר 2014 – תחרויות הגמר התקיימו באולם הספורט בקמפוס ספרא.

שידרוג אולם הכדורסל בקרית אדמונד י.  ספרא – אוגוסט 2014 – במלאת יובל לפעילות המרכז, בוצעו עבודות שידרוג, הותקנו בו סלים בהתאם לתקן הבינלאומי, ונבנו מדרגות מעבר חדשות ומודרניות, שמחברות בין קומת המלתחות לקומת אולם הספורט. כמו כן, בוצע חידוש למשטח הפרקט.

מבנה הכושר בקרית אדמונד י' ספרא –  מורחב בימים אלו. הבניה החלה במאי 2015 והיא מתוכננת להסתיים ביוני 2017. המבנה כולל 4 קומות בהיקף של כ 1400 מ"ר, מתוכן שתי קומות כושר בגודל של כ 430 מ"ר אשר יגדילו את שטח קומפלקס הכושר ל 980 מ"ר. מתחם בגודל של 215 מ"ר יתווסף אל קומת הכושר הנוכחית ובקומה מעליה נבנה מתחם דניאלה לאימון פונקיונאלי, גמישות ומתיחות. מתחם זה נתרם ע"י גב' דניאלה מוחריק. אגף אדם לקידום הבריאות ורפואת ספורט בגודל של כ 250 מ"ר, נתרם ע"י גב' דניאלה מוחריק. בקומת הכניסה ימוקם משרד הלקוחות ובנוסף, יורחבו מלתחות מועדון הבריאות. בקומת המרתף, תבנה הקומה הטכנית שתכלול מחסנים, חדר כביסה ובית מלאכה.

בנוסף לפעילויות הספורט והנופש הפעיל של המרכז, הציע ומציע המרכז שורה של פרוייקטים המשרתים את צרכי הציבור. בין הפרוייקטים הידועים שיזם המרכז והפעיל במהלך שנותיו היו: קיום כנסים ארציים בחינוך-גופני במשך 32 שנה, בהשתתפות אלפי מורים לחינוך-גופני. כנסים והשתלמויות אלו חשפו והציגו בפני המורים את מיטב החידושים: צב"ר – צעיר-בריא-רענן, פרוייקט לאומי להנעת הציבור לפעילות גופנית שניזום והונהג על-ידי ראש המרכז; "שים-לב" פרוייקט קהילתי להנעת הציבור לפעילות גופנית, מניעת עישון והרגלי אכילה במישור קהילתי, שדירבן פתיחת תכניות לאורח חיים בריא בכל המתנ"סים בישראל; פעילות גופנית בתעשייה באמצעות פרוייקט במפעלי תעשיית התרופות של "טבע", שהניח את היסוד לפיתוח פעילויות גופניות במקומות עבודה בכל רחבי הארץ; פרוייקט "מילכושר" כושר גופני לחיילי מילואים מטעם צה"ל, שדחף את פיתוח הפעילות הגופנית והכושר הגופני בצה"ל בכלל; פיתוח תכניות לימודים וחומרי עזר בהוראה בחינוך-גופני בגני הילדים ובבתי-הספר; פיתוח תכנית הלימודים בחינוך לתרבות הפנאי בגני הילדים ובבתי-הספר ויישומה במערכת החינוך; ייצוג ישראל כלפי גופי מחקר, כמו המועצה הבינלאומית למחקרי כושר ופעילות גופנית וארגון כנסים בינלאומיים מטעמו; ייצוג ישראל כלפי ארגון הפנאי העולמי, ארגון סמינרים בינלאומיים להפעלת המועצה העולמית לחינוך לפנאי, וכן, כאמור, פיתוח תכנית לימודים בחינוך-גופני במסגרת לתואר מוסמך בבריאות הציבור בפקולטה לרפואה. עשרות ספרים, חוברות ופרסומים בתחומי פעילותו סייעו לפיתוח תחומים אלה ברחבי הארץ, הן בקרב אנשי המקצוע והן בקרב הציבור הרחב.

ליד המרכז פעל גם מפעל "בית האלופים היהודים בספורט", שנוסד על-ידי רופא יהודי מלוס אנג'לס, ד"ר פול ברנס ז"ל, שעמד בראש הועד המנהל שלו מאז הקמתו ב- 1974 והעברתו לאוניברסיטה העברית ב- 1984. במסגרת מפעל זה התקיים מידי שנים מספר טקס חגיגי, ובו נבחרים ספורטאים יהודים, שהגיעו להישגים מיוחדים בתחומים שונים של הספורט. לבית אלופים זה תצוגת נבחרי בית אלופי הספורט היהודים המוצגת במבנה המשרדים של העמותה.

בראש המרכז, על גלגוליו השונים, עמדו יו"ר ועדות הספורט הפריטטיות פרופ' א' ז' פרנקל ז"ל (בשנות ה- 50), פרופ' דוד איילון (בשנות ה- 60), פרופ' משה מעוז (בשנות ה- 70), פרופ' הלל רסקין ז"ל (2002-1982), מר אורי שני (2005-2002) ומר יעקב (קוקי) אדרי (משנת 2005).

מנהלי המרכז היו פרופ' הלל רסקין ז"ל (בשנות ה- 50, ה- 60 וה- 70), מר ישראל בריקנר (בשנות ה- 80 וה- 90) וד"ר קותי מרידן (מאז שנת 2001).